לקראת 2022 - החלטתי להעלות על הכתב 5 מגמות מעניינות שאני מזהה בתחום הנתונים:
אחריות אנשי הנתונים עוברת הרבה מעבר לניסוח, אישוש והפרכת היפותזות. לידתו של ה״עור במשחק החדש״.
קריפטו וחוזים חכמים מכניסים ״עור במשחק״ בדרכים יותר קיצוניות ממה שאיפשרו נתונים עד כה.
שיתופי הפעולה בין אקדמיה לתעשייה רק ילכו ויגדלו. (כל חברה היא חברת תוכנה, כל חברה היא חברת פינטק, כל חברה היא מיקרוקוסמוס להשכלה ופיתוח עובדים).
תפקיד מנהל הדאטה עומד לקראת פיצול.
מדעני דאטה לא ישתלטו על עולם הדאטה. כוחם של האנליסטים ו״מדעני התשתיות״ יגדל.
הירשמו לניוזלטר של מירב ושלי - ותוכלו לעקוב אחרי כל הפוסטים החדשים
פוסט 1 בסדרה:
אחריות אנשי הנתונים עוברת הרבה מעבר לניסוח, אישוש והפרכת היפותזות.
אני תמיד אומר ששתי התכונות החשובות ביותר לאנשי דאטה הן א. פרנויה, ו-ב. סקין אין דה גיים (״עור במשחק״). בדרך כלל פרנויה מדברת על האופן שבו אתה מטפל בנתונים, מנקה אותם, כדי שיהיה בכלל אפשרי לספר סיפור באמצעותם שאינו רעש או שטות מוחלטת. הרעיון מאחורי פרנויה בשלב ניקוי הנתונים הוא לא לסמוך על שום נתון לפני שהכרת וניקית אותו. מה שנקרא ״הדאטה אשם עד שהוכחה חפותו״. אם אנליסטים מנקים את הדאטה בגישה זו (ואם מנהלים דורשים זאת מהם ובוחנים את הנתונים באופן ביקורתי) - אנחנו יכולים לבטוח במה שאנחנו יודעים שקרה. "What we know". לעומת זאת - ״עור במשחק״ מתחיל מהנקודה שבה אתה בוטח מספיק בנתונים בשביל לספק לפיהם תחזיות. עור במשחק אומר שאנליסטים צריכים לספק תחזיות מדאטה (לפעמים לא מושלם) שאינן בסגנון של מה שאנחנו שומעים הרבה בעיתונות כמו ״שוק המניות יתרסק בטווח של שנתיים, אבל עשוי לעלות בטווח הקצר״. כפי שהבנתם - אין שום דרך להפריך או לאשש טענה כזאת. (ממליץ לקרוא את קרל פופר למי שלא מסכים). כלומר - עור במשחק - מדבר על הסיפור שאתה מספר עם הנתונים, ובפרט - התחזיות שאתה נותן לגבי העתיד, וכיצד התחזיות הללו מעדכנות את תפיסת העולם של הארגון שלך. עור במשחק גורם לארגון לאתגר את What we believe, ואיש האנליטה שם את עורו במשחק (בונוס, תפקיד, יוקרה ארגונית, ארוחת צהריים) בהתאם לתחזיות שהוא נותן.
השנה חשבתי על אלמנט שלישי שאין לי דרך לתאר אותו מלבד - סקין אין דה ניו גיים (״עור במשחק החדש״). עור במשחק החדש מדבר על תחזיות לדינמיקות שיקרו אחרי הטווח הקצר, בעקבות שינוי מוצרי או סביבתי. והנה דוגמא מעידן הקורונה והתנועה בכבישים - תמיד הוצגו חישובים שמראים שאם יסעו 20% פחות בכבישים - אז בעיית הפקקים יכולה להפתר. קורונה זימנה לנו ניסוי מעניין - בתקופות מסויימות - בערך 20% אנשים עובדים מהבית, וללא מעט זמן. ועדיין - הפקקים בשלהם (למען האמת הפקקים אפילו נהיו יותר גרועים). מדוע? כי אנשים שינו את התנהגותם והתחילו לקנות יותר רכבים פרטיים כתחליף לנסיעה בתחבורה ציבורית.
אנליסט טוב עם עור במשחק - כנראה יחזה ירידה בפקקים לפי חישובים של קיבולת הכבישים וחיזוי הנטייה של חברות לאפשר עבודה מהבית. אם הוא זהיר - הוא יחזה פוטנציאל ירית פקקים.
אנליסט טוב עם עור במשחק החדש - יחזה שהפקקים רק יגדלו.
לסיכום - אנשי דאטה צריכים להמדד על ידי 3 אלמנטים: (מלבד יכולות טכנולוגיות שהן תנאי סף): פרנויה, עור במשחק, ועור במשחק החדש. זה בפרט נכון במצבים בהם אנשי דאטה יוזמים מוצרים ומערכות המלצה מונחות דאטה אבל לא תמיד מבינים את הדינמיקות ארוכות הטווח שאותם מוצרים יוצרים. אגב.. יותר נתונים לא פותרים את הבעיה הזאת...
כמה לינקים שימושיים:
הרצאה שנתתי השנה בנושא קשור - ״מה דאטה סיינטיסטים יכולים ללמוד מכלכלנים״ (וגם הרצאה שנתתי הרבה לפני - ״מה כלכלנים צריכים ללמוד מדאטה סיינטיסטים״).
אחד מספרי המדע המרגשים ביותר שקראתי מעולם - קארל פופר - ״החברה הפתוחה ואויביה״.
זמן טוב לחזור לנסים טאלב ו-Fooled by Randomness - אני מעריץ גדול למרות שטאלב אינו חובב כלכלנים ודאטה סיינטיסטים (ואני שניהם). בכל מקרה - דעתו היא שבכלל לא ניתן לחזות דינאמיקות ארוכות טווח, ולכן עדיף בעיקר להתגונן מפיצוצים גרעיניים בלתי צפויים ואם אפשר - להרוויח מהם.
הירשמו לניוזלטר שלנו ותוכלו לעקוב אחרי הפוסטים הבאים בסדרה.