מאת: ד״ר רועי ששון ונתאי קלדרון
על מנת שחברה תמשיך להיות רלוונטית בשוק, עליה להיות מכוונת נתונים (data driven). כלומר, לפתח תרבות ארגונית מבוססת נתונים המהווה בסיס לכלל ההחלטות העסקיות. עידן הביג דאטה והבינה המלאכותית דורש מחברות להתגבר על חוסר יעילות בהתמודדות עם מידע, בעיה מאתגרת במיוחד כאשר קיימות בחברה מערכות ישנות שעברו מספר גלגולים עם השנים (Legacy), או פשוט מספר רב של מערכות המשמשות לצרכים שונים. בנוסף, בחברה ישנם גופים רבים להם שפה ייחודית, מטריקות שונות עליהן מסתמכים ויעדים אחרים אותם שואפים להשיג.
בפוסט הקודם הצגנו את אחד מן המחסומים המונעים מחברה להפוך להיות מכוונת נתונים - מחסור בשפה משותפת. מחסור זה מונע ממערכות וגופים שונים בחברה לעבוד יחדיו ופוגע בצמיחתה ובניהולה.
מחיה השפה הארגונית
כיצד ניתן להיאבק במחסור בשפה ארגונית משותפת? המחשבה הראשונה שתמיד עולה לנו לראש כאשר מדברים על שפה משותפת מגיעה בהשראת אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית. העברית הפכה לכלי מרכזי שאפשר קליטת עולים חדשים הדוברים שפות שונות לחלוטין מכל רחבי העולם לבניית המפעל הציוני. על כן, תחיית העברית היא דוגמה מרהיבה ליצירת שפה משותפת. על מנת להחיות את השפה העברית, חיבר אליעזר בן יהודה מילון, באמצעותו התאים את העברית התנ"כית (חתיכת לגאסי...) לימינו. באופן דומה, כדי שתהיה שפה ארגונית משותפת, חברה צריכה לייצר מילון ארגוני - טקסונומיה.
הטקסונומיה
טקסונומיה היא מבנה לוגי, עץ, המשתמש בהיררכיות כדי לסווג מושגים, מונחים ותוכן. השימוש בטקסונומיה החל בתחום הביולוגיה, בה נעשה שימוש לסיווג אורגניזמים למחלקות ותתי מחלקות, אך כיום ניתן למצוא אותה בתחומים רבים - בכלכלה, חינוך, טכנולוגיה ובעיקר בניהול מידע. טקסונומיה ארגונית היא המילון של החברה ועוסקת בהגדרת מושגים ותוכן עסקי ובסידור שלהם בקטגוריות.
יש הרואים בטקסנומיה כמעין תוכן עניינים היררכי המשמש לניווט (באתר אינטרנטי למשל), אך המבנה שלה הוא לא העיקר, אלא דווקא ההגדרות המסודרות של המושגים. על כן, כל מושג בטקסונומיה צריך להכיל לפחות את המרכיבים הבאים: מושג אב, הגדרה ברורה, דוגמה לשימוש, ומשתמשים עיקריים (מי הם הגופים בחברה המשתמשים בו). הטקסונומיה לא מתחילה עם הנתונים, המערכות או הטכנולוגיות הנמצאות בשימוש - אלא במושגים וברעיונות העסקיים. התוצאה היא מיפוי המדגיש כיצד משתמשים במושגים על מנת לייצר ערך. זהו למעשה ההון האינטלקטואלי של החברה.
בטבלה הבאה צירפנו דוגמה לחלק מן טקסונומיה אפשרית המתאימה לחברת קמעונאות באונליין.
בטבלה הדגמנו טקסונומיה של משתמשים. ההגדרות של מיהו משתמש ואילו סוגי משתמשים קיימים חשובות ביותר לניהול החברה. למשל, בנטפליקס קיימת הפרדה ברורה בין משתמש לבין חשבון, רווחיות החברה מתבססת על מספר חשבונות ולא על מספר משתמשים. למעשה, מעריכים כי שליש מסך החשבונות בנטפליקס חולקים חשבון עם יותר מאדם אחד, תופעה הגורמת לנזק של כ-25 מיליארד דולר מדי שנה לחברות הסטרימינג בארה"ב. דוגמה נוספת לחשיבות ההגדרות ניתן למצוא בדו"חות הכספיים של פייסבוק בהם החברה עושה שימוש בהגדרה של משתמש אקטיבי ובמטריקה monthly active users .
אילו מושגים כוללת הטקסונומיה
הטקסונומיה צריכה לכלול לפחות ארבעה סוגים עיקריים של מושגים. לצורך הדוגמה, נשאיל מושגים מאפליקציית Airbnb:
ישויות - עצמים, אובייקטים או גופים בעלי משמעות עסקית. מבחינה לשונית, ישויות הם שמות עצם. לדוגמה - משתמש, משתמש פעיל, נכס, מדינה או שכונה.
פעולות ויחסים - אלו פעולות ותהליכים המבוצעים על ידי הישויות או יחסים בין הישויות השונות. מבחינה לשונית, לרוב אלו יהיו שמות פועל או שם פעולה. לדוגמה - הרשמה (תהליך ההרשמה של משתמש לשירות), הזמנה (תהליך הזמנה של נכס), חיפוש מיקום (משתמש מבצע פעולת חיפוש של מיקום מסוים) או שותפים לנכס (יחס בין שני משתמשים המנהלים נכס בשיתוף).
מטריקות ומדדי ביצוע מרכזיים (KPIs) - מטריקות הן מדדים מספריים, פונקציה של ישויות או פעולות. Key Performance Indicators הם מדדים על פיהם אומד הארגון את רמת ביצועיו. לדוגמה - מספר נרשמים חדשים, מספר הזמנות שבועי או retention rate האומד את מספר המשתמשים שביצעו הזמנה נוספת. בפוסטים הבאים נרחיב על מטריקות ותפקידן, כיצד נכון להגדיר אותן ועל אילו מימדים של הנתונים יש להסתכל (בינתיים - הזהרו מה Tyranny of Metrics). לדיוק בבחירת המטריקות יש משמעות רבה לתהליכים עסקיים, והנה דוגמא - שמתם לב שבשנים האחרונות מבנה השירים שאתם שומעים בספוטיפיי השתנה? השוו למשל את השיר של מייגן טריינור all about the bass לזה של בון ג׳ובי - living on a prayer, שבוא רגע השיא מגיע לאחר 3 דקות ו-22 שניות. אורכו של שיר המושמע בספוטיפיי ירד בתוך חמש שנים מאורך ממוצע של 3.5 דקות ל-3.3 דקות. בפרט - הרבה יותר שירים מתחילים מהפזמון! הפזמון מופיע ב-15 השניות הראשונות של השיר ב-40% מהלהיטים בספוטיפיי, לעומת ב-15% מהלהיטים לפני 5 שנים. הסיבה לכך היא לאופן שבוא ספוטיפיי מגדירה ״השמעה״ של שיר. רק אם המשתמש האזין לשיר יותר מ-30 שניות - האמן מקבל כסף על ההשמעה. השפה שבה אנחנו מדברים - משפיעה על המציאות שבה הארגון שלנו חי והמטרות אליהן הוא מתכוונן.
יעדים ותוצאות מפתח (OKRs) - תהליכי תכנון ובקרה המגדירים יעד - מטרה איכותית ומוגבלת בזמן, ותוצאות מפתח - ערכים של מדדים המאפשרים לדעת האם החברה בכיוון הנכון. לדוגמה - 20,000 משתמשים פעילים בחודש ינואר. OKR צריך להיות מוכר על ידי כל עובד בחברה, ועל כן ניתן לתת לו שם כמו - יעד ה-20K.
בקורס דאטה 360 למנהלים שאנו מעבירים במרכז להכשרת מנהלים בבינתחומי הרצליה נציג מקרים מעניינים מהתעשייה ושימושים שונים של OKRs כמו גם כיצד נכון להגדיר אותם ואיך ניתן לעמוד בהם.
בנוסף, הטקסונומיה יכולה לכלול מושגים פנים-ארגוניים כמו הגדרות של גופים שונים בחברה ותפקידים (job codes), או מושגים הקשורים לתרבות הארגונית כמו ערכים ונורמות (Code of Conducts) וסלנג ארגוני. עם זאת, עיקר המיקוד שלנו הוא במושגים עסקיים הקשורים למוצרים של החברה וקידומם.
האקדמיה ללשון הארגונית
הטקסונומיה מייצרת שפה משותפת ממספר שפות הנהוגות בגופים שונים בחברה וייתכן ומכילות מושגים סותרים. בנוסף, הטקסונומיה מאוד דינמית ועשויה להשתנות על בסיס יומי ואף שעתי. על כן, היא אינה יכולה להיות פרויקט של אדם אחד או פרויקט חד פעמי, אלא מחייבת להקים ועדה לשונית - האקדמיה לשפה הארגונית אם תרצו. לא סתם האקדמיה ללשון העברית צריכה לעדכן מידי שנה את השפה. למעשה, הטקסונומיה צריכה לייצר סביבה קהילה. כפי שבויקיפדיה קיימת קהילה של עורכים המציעים שינויים בערכים, וקיים מנגנון עדכון הקובע אילו שינויים ייכנסו ואילו לא - כך גם הועדה הלשונית האחראית על טקסונומיה צריכה לתפקד - כקהילה.
הועדה הלשונית צריכה להחליט על מנגנון העדכון - מתי מחליטים שמונח הוא חשוב מספיק ומתי מונח כבר לא חשוב (למשל כשהחברה הפסיקה מוצר מסוים). בנוסף, הועדה הלשונית צריכה לקבוע מנגנון הרשאות - למי יש הרשאות לבצע שינויים, להגיב או לקרוא בלבד (לקרוא = כל החברה!). כדי לאפשר מנגנונים אלו, הטקסונומיה צריכה להבנות בכלים שיתופיים, דוגמת גוגל Sheets או Docs.
אין ספק כי טקסונומיה המאומצת על ידי החברה מייצרת שפה משותפת. עם זאת, כדי לממש את מלוא הפוטנציאל שבה היא חייבת להיות חלק מתשתית הדאטה ולבוא לידי ביטוי במסד הנתונים, ולכן את הועדה הלשונית צריכה להוביל קבוצת הדאטה (נרחיב על כך בפוסטים הבאים, וכמובן גם בקורס נעסוק בזה).
סיכום: בפוסט הנוכחי הצגנו דרך להתגבר על מחסור בשפה משותפת בחברה - שימוש בטקסונומיה.
בפוסט הבא נסביר כיצד ניתן לבנות אותה.
לשאלות על הפוסט והתייעצות - התחברו אלינו בלינקדאין וכיתבו לנו.
אם מצאתם את הבעיות שאנו עוסקים בהן מעניינות - הירשמו לאתר שלנו - ותוכלו להתעדכן בתכנים חדשים שאנו מעלים לגבי הבעיות הבוערות ביותר לארגונים בנושא הדאטה, החל מ-AI (בינה מלאכותית) ועד ל-BI (בינה עיסקית).
(הדעות המוצגות בכתבה זו הינן דעותינו האישיות בלבד)
Comments